החלטה בתיק ב"ל 58828-12-12

          במכתב הראשון - הודיע הנתבע לתובע כי בגין התקופה שמחודש מרץ 2007 ואילך - דוחה הנתבע את תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה. זאת, בשל טענת הנתבע כי התובע עושה שימוש בכלי רכב מנועי.

          במכתב השני - הודיע הנתבע לתובע כי בשל השלילה הרטרואקטיווית של הגמלה, נוצר לתובע "חוב" שסכום הקרן שלו הוא בסך 85,589 ש"ח. הנתבע ציין במכתבו זה כי ה"חוב" הנטען ינוכה מהגמלה המשתלמת לתובע מדי חודש, בשיעור של 10% מסכום הגמלה (אציין כי למרבה התמיהה (שלי)  נראה שהגמלה שהנתבע התייחס אליה במכתבו זו, היא גמלת הבטחת הכנסה, מאחר שבהמשך המכתב התייחס הנתבע גם למקרה שבו, כביכול, בעתיד תחדל זכאותו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה. ברור שעמדה זו אינו יכולה להתיישב עם עמדת הנתבע במכתבו הראשון מיום 28/3/12, על כך שהזכאות לגמלה כבר הופסקה).

2.       בטרם קביעת התובענה לדיון ובטרם מתן החלטה אחרת בדבר אופן ההתדיינות בתובענה, אני מבקש מהנתבע להגיש - עד יום 5/2/13 - הודעה שבה תהיה התייחסות לאמור בסעיפים 3-5 להלן.

3.       האם בעת שהגיע הנתבע למסקנה על כך שזכאותו של התובע לגמלה אמורה להישלל, הוא שקל את העקרונות שנקבעו בבג"צ 10662/04 ועוד חסן ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (פס"ד מיום 28/2/12).

          אם כן - מה הביא את הנתבע למסקנה שנכון לשלול את הזכאות בשל השימוש הנטען בכלי רכב מנועי, למרות מה שנקבע על ידי בית המשפט העליון באותו פסק דין.

אם לא - מדוע לא, והאם הנתבע מוכן לבטל את החלטתו ולהחליט מחדש בשאלת זכאותו של התובע לגמלה, לאחר שיביא בחשבון את אותם העקרונות.

4.       האם הנתבע נתן לתובע זכות טיעון בטרם הגיע להחלטתו בענין שלילה רטרואקטיווית של הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

          אם כן - מתי וכיצד ניתנה זכות הטיעון האמורה.

          אם לא - מדוע לא.

5.       האם הנתבע נתן לתובע זכות טיעון בטרם הגיע להחלטתו בענין אופן גבייתו של ה"חוב" שנתבע טוען שהתובע הפך להיות חייב לו.

          אם כן - מתי וכיצד ניתנה זכות הטיעון האמורה.

          אם לא - מדוע לא.

6.       אם יתברר שהנתבע אינו טוען כי הוא איפשר לתובע למצות את זכות הטיעון בעניינים האמורים בסעיפים 4 ו-5 לעיל, הרי שיתברר לכאורה כי הנתבע פעל בניגוד לעיקרי הצדק הטבעי ובניגוד להלכה הפסוקה.

          במקרה כזה, אני ממליץ לצדדים כבר כעת להסכים לכך שיינתן פסק דין מוסכם שלפיו החלטותיו האמורות של הנתבע תבוטלנה, ובמקומן יגיע הנתבע להחלטות מחודשות, לאחר שיתן לתובע זכות לטעון את טענותיו, הן בקשר לעצם קיומו של ה"חוב" והן בקשר לאופן גבייתו.

7.       ההמלצה האמורה בסעיף 6 לעיל, מבוססת על חובתו של הנתבע לאפשר למבוטחים זכות לטעון את טענותיהם בטרם קבלת החלטות כגון ההחלטות שהתקבלו בעניינו של התובע.

בענין זה מופנית תשומת לבו של הנתבע להלכה הפסוקה.

בין השאר, מופנה הנתבע אל פסקי הדין הבאים: עב"ל 748/06 מסטר - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 24/6/08, שייקרא להלן: " ענין מסטר") וכן עב"ל 32046-09-10 בן משה - המוסד לביטוח לאומי (פס"ד מיום 4/9/11 שייקרא להלן: " ענין בן משה").